יעל ובעלה עברו מחיפה לגור בכרמיאל, בעקבות עבודתו של בעלה. הם היו נשואים שלוש שנים, נישואים ללא אהבה, אשר נכפו עליהם בעקבות הריונה של יעל. הם שכבו פעם אחת ויחידה בסקס חסר משמעות, ממנו נכנסה יעל להריון. כיאה למשפחות, שבהן כבוד המשפחה קודם לכל, הן הכריחו אותם להתחתן. יעל יכלה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שבהן הם שכבו. היא ידעה שהוא בוגד בה, ולא יכלה לומר מלה. היא לא בדיוק טמנה ידה בצלחת, ואף היא פזלה מפעם לפעם לצדדים, והזדיינה פה ושם עם גברים מזדמנים.
הם ניסו לשמור על התא המשפחתי הקטן שלהם, בשביל בנם ובשביל המשפחה. הם ידעו בתוך תוכם שאין בדיוק אידיליה ואהבה גדולה ביניהם. הם לא השלו את עצמם שהאהבה פתאום תקפוץ לביתם, וכל אחד מהם חי את חייו, זה לצדה של זו. הייתה ביניהם הסכמה שקטה, שאת הבגידות הם יעשו מחוץ לבית וימצאו דירות דיסקרטיות, בשביל הזיונים שלהם, כל אחד לעצמו. והכל למראית עין, שהשכנים לא ידברו, ושההורים שלהם לא ימותו מבושה.
היא נמשכה לבן של השכנים, כמעט למן ההתחלה. הוא לא הוריד ממנה את מבטיו, אולם נמנע מלפנות אליה. הוא לא ידע איך היא תגיב, בגלל שהיא הייתה נשואה. יום אחד היא ירדה למכולת, כשבעלה היה בעבודה, והילד שלהם היה בגן.
היא פגשה אותו בחדר המדרגות, ופנתה אליו. “אי אפשר להמשיך ככה”, אמרה לו. “אני נשואה בנישואים אומללים ושנינו נמשכים אחד לשניה, אז תהיה גבר ותעשה עם זה משהו”. היא השאירה אותו לעמוד המום, ויצאה מהבלוק. כשחזרה עם הלחם והחלב, מצאה מתחת לדלת ביתה פתק ועליו כתובת, עם הנחיות להגיע לשם למחרת בבוקר. זו הייתה אחת מאותן דירות דיסקרטיות בפאתי כרמיאל, שהוא הכיר. למחרת היא הגיעה לשם בשעה שנקבעה, ומצאה אותו מחכה לה. הוא לא דיבר מלה, ומשך אותה אליו, היא הרגישה את ליבו דופק במהירות ואת הזין שלו נלחץ אליה, כמעט חודר לתוכה מבעד לבגדים.
“תזיין אותי חזק”, גנחה כשהיה בתוכה עם הזין הגדול שלו. “אוח, אתה ממלא אותי, חזק, כן”.
הוא נאנק והגביר את הקצב. “איזה כוס יש לך, אני מת”. הוא צעק, בשנייה שגמר בתוכה, היא הרגישה את השפיך שלו זורם בחום בתוך הכוס שלה.
הם נפגשו אחת לשבוע.