הי לכולם,

קוראים לי שלום, וזה הוא סיפורו של גבר. הרבה זמן חשבתי ללכת לשירותים של נערות ליווי מכיוון שהרגשתי חסר תקווה לחלוטין בכל הקשור למערכות יחסים. רק הסתכלתי, זה היה עד שנה שעברה והשנה כשסוף סוף לקחתי יוזמה לפגוש אחד. פגשתי רק שתי נערות ליווי, אבל מעולם לא עשיתי כלום. השני היה לקריאה ממשית אבל כמו שאמרתי, לא עברתי את זה. דיברתי עם מספר נערות ליווי ושמתי לב שלכולן יש אישיות שונה מאוד. אני לא יכול להגיב על המין כי לא עשיתי כלום עם הבחורה שראיתי אבל אני יכול להגיד שאני עדיין מבולבל לגבי היום הזה.

ביום המדובר סוף סוף יצא לי לפגוש אותה לאחר חילופי הודעות גדולות שלא לצורך שכנראה לא היו צריכות לגרור כמוהן. ביום שפגשתי אותה, דיברנו כאילו היינו חברים ותיקים וזו חלקית הסיבה שלא יכולתי להמשיך עם זה. הרגשתי שאני מספר לה יותר ממה שרציתי לספר לה על עצמי אבל אני מניח שפשוט הייתי מנומס גם אם זה נראה לי מטומטם עכשיו. כשהיינו בחוץ ודיברנו לא אהבתי איך אנשים שהלכו ליד כל הזמן הסתכלו בדרכנו, לא יכולתי לדעת על מי מאתנו הם המשיכו להסתכל וזה היה מעצבן באותה מידה איך הצוות התייחס אלינו כי ידעתי שהם יודעים בשביל מה פגשתי אותה.

למרות שפגשתי אותה למטרה מסוימת באותו היום, אני יכול לומר שהרגשתי כאילו אני באמת מכיר אותה. הייתה לה אישיות ממש מעניינת אם לפעמים היו לה הרגלים ממש מעצבנים. מכל הדברים ששמתי לב אליהם, הייתי ממש מבולבל עם דבר אחד לגביה, הרגשתי שהיא מאוד כנה איתי וראיתי את האישיות שלה. היו רגעים שבהם ראיתי את החושך שלה גם אם היא מעולם לא שמה לב לכמה דברים שהיא עשתה באופן לא מודע ואני אהיה כנה, באותם רגעים ראיתי שפשוט יש לה את האנרגיה המינית חסרת המעצורים הזאת עליה שקצת הפחידה אותי. כמעט ולא באתי מניסיון עם נשים וככל שהייתי אתה יותר, כך היה לי יותר אי נוחות לקפוץ לזה. כנראה נשארה לנו עוד חצי שעה והיא הציעה שאם אני רוצה ללכת לחדר שלה, שסירבתי בנימוס, היא אמרה שאולי נוכל לנסות עוד יום אבל לא הייתי בטוח.

אני לא יודע מה הרווחתי מהיום הזה בדיוק אבל אני חושב שהיא באמת שינתה את איך שאני מסתכל על אנשים במקצוע של נערות ליווי, ולא רק עליה אלא גם על הבחורה האחרת שפגשתי. הרגשתי שלמרות כל הפגמים שלהם, יש בהם טוב גם אם הרגשתי שהאמונות שלהם והשקפת החיים שלהם שונים משלי. אני מרגיש שעד כמה שהם היו מסומנים מבחוץ (בצורת קעקועים), או מסומנים כמו שהם היו מבפנים (בצורת העבר שלהם), הם עדיין נאחזו בעקשנות במשהו שנתן לחייהם משמעות. בשביל זה, בעיני הלב שלהם היה ללא רבב גם אם קצת מוטעה…